גרביים מנדפות זיעה: מה זה אומר, איך זה עובד ואיך בוחרים

הזיעה נעה בתוך הבד דרך הרווחים הזעירים בין הסיבים, בתנועה שדומה לנייר סופג שמושך מים למעלה. סיבים שלא סופגים הרבה מים בעצמם, כמו פוליאסטר, ניילון ואקריליק, מעבירים את הלחות הלאה במקום להחזיק אותה, והיא מתאדה מהצד החיצוני של הגרב.

סיב סופג, כמו כותנה, מתנהג אחרת: הוא מושך את הזיעה לתוכו ונשאר רטוב. בהתחלה זה מרגיש נעים, אבל אחרי כמה שעות בנעל סגורה הגרב רוויה, העור מתרכך, והחיכוך מתחיל.

בפועל רוב הגרביים המנדפות הן תערובות: סיב טכני שמעביר לחות, בתוספת סיב שנותן רכות, ואלסטן לגמישות. גם הסריגה חשובה: אזורי רשת דקים מעל כף הרגל מאפשרים לאוויר ולאדים לצאת, וריפוד באזורי הלחץ מחזיק את הגרב במקום.

כאן יש המלצות שנשמעות סותרות, וכדאי להבין למה. ה-NHS הבריטי ממליץ לאנשים עם ריח רגליים ללבוש חומרים נושמים או טבעיים כמו כותנה ועור. מכבי, בהמלצות להזעת יתר, מציעה גרביים מאריגים מנדפי זיעה עם אחוז גבוה של כותנה איכותית, ולהחליף אותן במהלך היום. מנגד, מרכז משאבי הביצועים של משרד ההגנה האמריקאי (HPRC) ממליץ להימנע מגרבי כותנה בפעילות ממושכת, כי הן שומרות לחות, ולהעדיף סיבים סינתטיים שמרחיקים לחות ומפחיתים חיכוך.

הפשרה ברורה: ליומיום במשרד, בנעל נושמת, כותנה איכותית או תערובת עם כותנה בהחלט מספיקה, בתנאי שמחליפים גרביים. לפעילות, לנעליים סגורות, לנעלי עבודה ולצבא, שבהן מזיעים שעות בלי אפשרות להחליף, גרב עם סיבים טכניים שמרחיקים לחות היא הבחירה הנכונה.

מחקר שבחן מערכות גרביים אצל 357 מתגייסים בטירונות של חיל הנחתים האמריקאי מצא ששכיחות השלפוחיות ירדה ל-40% בקבוצה שנעלה גרב פנימית דקה מפוליאסטר עם גרב חיצונית עבה וצפופה, לעומת 69% בקבוצה שנעלה את גרב הצבא הסטנדרטית של אותה תקופה. זה לא מחקר על מוצר מסוים, אבל הוא מראה שהרכב הגרב משפיע בפועל על מה שקורה לרגל.

לא בהכרח, וזה אחד הבלבולים הנפוצים ("גרביים מנדפות ריח" היא אפילו השלמה בגוגל). זיעה עצמה כמעט חסרת ריח. הריח נוצר כשחיידקים על העור ובבד מפרקים זיעה ותאי עור מתים. גרב מנדפת מקטינה את הלחות, ולכן מקשה על החיידקים, אבל היא לא מטפלת בהם ישירות.

גרב נגד ריח היא גרב שהסיבים שלה עצמם מגבילים התרבות חיידקים בבד. השילוב של שתי התכונות, בד שמרחיק זיעה וסיב שמגביל חיידקים, הוא מה שעובד הכי טוב למי שנמצא שעות בנעל סגורה.

זה העיקרון מאחורי הגרביים של Za-Ken: סיבי נחושת סרוגים בתוך החוט עצמו ומונעים ריח, ובדגמי הספורט והשטח משולבים גם סיבי גרפן שמפזרים חום ומרחיקים זיעה. זה לא ציפוי שנשטף אחרי כמה כביסות אלא חלק מהבד, לאורך 100 כביסות.

לצבא ולחיילים: גרב שעולה מעל שפת הנעל הצבאית, בצבע כהה ואחיד, עם ריפוד בעקב, בבוהן ובאזור הקנה. כאן ההנדפה חשובה במיוחד, כי מחליפים גרביים לעיתים רחוקות יותר. פירוט מלא במדריך "איזה גרביים צריך לצבא".

לריצה ולאימונים: גרב דקה עד בינונית, צמודה בלי קפלים, עם תפר בוהן חלק ואזורי רשת לאוורור. בריצות ארוכות גרב דקה מנדפת עדיפה בדרך כלל על גרב עבה, שמחזיקה חום.

לנעלי עבודה ובטיחות: גרב עמידה עם ריפוד בסוליה, כי עומדים והולכים שעות על משטחים קשים, ובד שמרחיק זיעה בתוך נעל אטומה.

לילדים ולבני נוער: ילדים מזיעים ברגליים לא פחות ממבוגרים, ובגיל ההתבגרות ההזעה והריח מתגברים. גרביים מנדפות במידה נכונה, לצד החלפה יומית ונעליים שמתאווררות, עוזרות. יש לנו מדריך נפרד על ריח רגליים אצל ילדים.

גרביים קצרות ודקות: לסניקרס ולקיץ. גם גרב קצרה מאוד עדיפה על רגל יחפה בנעל, כי בלי גרב כל הזיעה עוברת ישר לנעל ונשארת שם.

קוראים את התווית: אם הרכב הגרב הוא כמעט כולו כותנה, היא סופגת ולא מנדפת, גם אם כתוב אחרת על האריזה. גרב מנדפת תכלול בדרך כלל אחוז משמעותי של סיבים טכניים או סינתטיים.

מבחן השטח: אחרי כמה שעות של פעילות, גרב מנדפת תרגיש לחה אבל לא ספוגה, ותתייבש על החבל תוך זמן קצר יחסית. גרב שנשארת כבדה ורטובה עד הבוקר מספרת לכם מה היא.

מבנה: אזורי רשת או סריגה דקה מעל כף הרגל וריפוד ממוקד רק באזורי הלחץ הם סימן לגרב שתוכננה לנהל לחות וחום.

עובי לא קובע אם גרב מנדפת. גרב דקה מסיבים טכניים יכולה להרחיק זיעה טוב יותר מגרב עבה מכותנה. מה שהעובי כן קובע הוא ריפוד, בידוד ומקום בתוך הנעל.

גרב דקה מתאימה לנעל צמודה, לריצה ולקיץ, כשהמטרה היא מינימום חום. גרב בינונית עם ריפוד ממוקד מתאימה ליומיום ארוך בנעל סגורה, לנעלי עבודה ולצבא. גרב עבה עם ריפוד מלא מתאימה למסעות, להליכה עם משקל ולחורף.

הכלל החשוב: מודדים את הנעל עם הגרב שבה תשתמשו. גרב עבה בנעל צמודה מגבירה לחץ וחום, ודווקא מעלה את ההזעה והחיכוך.

גרב טובה משפרת את התחושה, אבל היא לא טיפול רפואי. אם ההזעה בכפות הרגליים חזקה עד שהיא מפריעה לשגרה, מרטיבה נעליים גם במנוחה ובמזג אוויר קר, או מלווה בהזעה חזקה גם בידיים, ייתכן שמדובר בהזעת יתר, ושווה להתייעץ עם רופא משפחה. יש לזה טיפולים, ופירטנו אותם במדריך על הזעת יתר בכפות הרגליים.

אם יש גרד, קילוף או סדקים בעור בין האצבעות, או ריח שלא עובר למרות החלפה יומית של גרביים ונעליים, ייתכן שמדובר בפטרת כף הרגל, ואז כדאי לפנות לרוקח או לרופא.

מכבסים הפוך, כדי שהצד הפנימי, זה שנוגע בעור ומחזיק את רוב הזיעה ותאי העור, יקבל את רוב הניקוי.

מוותרים על מרכך כביסה: מרכך משאיר שכבה דקה על הסיבים, ויצרנים רבים של בגדי ספורט ממליצים לא להשתמש בו בבגדים טכניים, כי הוא עלול לפגוע ביכולת להעביר לחות.

חום מתון בכביסה ובייבוש. ייבוש באוויר עדיף, וגם מאריך את חיי האלסטיות.

מחליפים גרביים כל יום. ה-NHS ממליץ לאנשים עם הזעה מוגברת להחליף גרביים לפחות פעמיים ביום. אף גרב, מנדפת ככל שתהיה, לא מחליפה זוג נקי ויבש.