ריח רגליים אצל ילדים ובני נוער: למה זה קורה ומה עושים

הרבה תנועה ומעט אוורור: ילדים רצים, קופצים ומשחקים כל היום בנעליים סגורות, לעיתים קרובות באותו זוג כל יום.

נעליים בלי גרביים: ילדים רבים נועלים נעלי ספורט או נעלי בד בלי גרביים, וכל הזיעה נספגת ישר בנעל.

גרביים סינתטיות: גרביים זולות מבד סינתטי אטום מגבירות הזעה ולא מרחיקות לחות.

הרגלים: ייבוש חפוז אחרי מקלחת, או מקלחת בלי לשטוף את כפות הרגליים בכלל, הם שכיחים מאוד בגילאים האלה.

רחצת רגליים יומית עם סבון וייבוש מלא, כולל בין האצבעות. אצל ילדים זה השלב שהכי קל לדלג עליו, ולכן כדאי להפוך אותו לחלק קבוע מהמקלחת.

גרביים נקיות כל יום, וגרביים תמיד, גם בנעלי בד ובסניקרס. בימים של חוג או אימון, זוג נוסף בתיק.

גרביים שמרחיקות לחות ולא גרביים סינתטיות אטומות. לבני נוער שכבר נועלים מידות של מבוגרים, גרביים אנטי-בקטריאליות יכולות לעזור מאוד.

שני זוגות נעליים לסירוגין, והוצאת המדרסים לאוורור. נעלי ספורט מבד רבות אפשר לכבס לפי הוראות היצרן, ומייבשים אותן עד הסוף לפני הנעילה הבאה.

בבית, להוריד נעליים ולתת לרגליים להתאוורר.

ילדים, ובמיוחד בני נוער, רגישים מאוד להערות על ריח. עדיף להסביר את הסיבה ולא לבקר: ריח רגליים נגרם מחיידקים שאוהבים זיעה, לא מ"לכלוך" ולא ממשהו שהם עשו לא בסדר. ילדים שמבינים את זה משתפים פעולה בקלות רבה יותר.

כדאי לתת להם שליטה: לבחור בעצמם את הגרביים, לנהל לבד את הזוג הנוסף בתיק, ולהיות אחראים על אוורור הנעליים. הרגל שהם בונים בעצמם נשאר.

אם יש קילוף, גרד או סדקים בין האצבעות (סימנים אפשריים לפטרת), אם הריח חזק מאוד ולא משתפר אחרי כמה שבועות של טיפול עקבי, או אם ההזעה חזקה במיוחד ומופיעה גם במנוחה.

בנוסף, ריח גוף (לא רק ברגליים, אלא גם בבית השחי) אצל ילדים צעירים מאוד, מתחת לגיל 8 בערך, יחד עם סימנים נוספים של התבגרות, מצדיק בדיקה אצל רופא הילדים.