ריח רע בנעליים: מה עושים ואיך מנקים נכון (כולל נעליים צבאיות)

כף הרגל מפרישה זיעה לאורך כל היום, גם במנוחה. בתוך נעל סגורה אין לזיעה לאן להתאדות: היא נספגת בגרב, ומשם במדרס ובבטנה הפנימית. בד, קצף ועור הם חומרים שמחזיקים לחות לאורך זמן, וכל לבישה נוספת מוסיפה עוד שכבה של זיעה ומזון לחיידקים.

שלושה גורמים מחמירים את המצב במיוחד: לבישה של אותו זוג כמה ימים ברצף (הנעל לא מספיקה להתייבש), נעילה ברגל יחפה (כל הזיעה עוברת ישר לנעל), וגרביים מבד סינתטי אטום שמגבירות את ההזעה.

שלב 1, מוציאים את המדרס: ברוב הנעליים המדרס הוא החלק שסופג הכי הרבה זיעה. מכבסים אותו בנפרד ביד עם מים פושרים וסבון, או מחליפים אותו. לפעמים החלפת מדרס לבדה פותרת חלק גדול מהבעיה.

שלב 2, בודקים מה מותר: לפני שמכניסים נעל למכונת כביסה קוראים את התווית או את הוראות היצרן. נעלי ספורט מבד רבות עומדות בכביסה עדינה, במים קרים או פושרים, בתוך שקית כביסה או ציפית, עם כמה מגבות שיבלמו מכות. נעלי עור, מגפיים, נעליים צבאיות ונעליים עם חלקים מודבקים לא נכנסות למכונה.

שלב 3, כביסה ביד: לנעליים שלא נכנסות למכונה משתמשים במים פושרים, מעט סבון עדין ומברשת רכה. מנקים את הבטנה הפנימית ולא רק את החלק החיצוני, כי שם נמצא הריח. בנעלי עור מנגבים במטלית לחה ולא משרים.

שלב 4, ייבוש מלא: ממלאים את הנעל בנייר עיתון ומחליפים אותו כשהוא נרטב. משאירים במקום מאוורר, רחוק מתנור, ממייבש ומשמש ישירה חזקה, שעלולים לעוות את הנעל ולפרק את הדבק. נעל שנשארת לחה מבפנים תחזור להסריח תוך ימים, ולכן לא נועלים אותה לפני שהיא יבשה לגמרי, גם אם זה לוקח יום-יומיים.

סודה לשתייה: כף או שתיים בתוך נעל יבשה למשך לילה, ובבוקר מנערים החוצה. היא סופגת לחות וחלק מהריח. זה פתרון עזר זול וטוב, אבל הוא לא מחליף ניקוי.

ספריי ייעודי לנעליים: ספריי אנטי-בקטריאלי לנעליים מטפל בחיידקים עצמם בתוך הנעל. מרססים על נעל יבשה בסוף היום ונותנים לה להתייבש עד הבוקר. ספריי שרק מוסיף בושם מכסה את הריח לכמה שעות ולא יותר.

מייבש נעליים חשמלי: מכשירים שמחממים בעדינות מבפנים מקצרים מאוד את זמן הייבוש, ובחלקם יש גם נורת UV. הם שימושיים במיוחד לנעלי עבודה ולנעליים צבאיות שנרטבות כל יום. מקפידים על דגם עם חום נמוך, כדי לא לפגוע בנעל.

מקפיא: עצה נפוצה, אבל קור לא הורג את רוב החיידקים, רק מאט אותם. כשהנעל מתחממת שוב הריח חוזר.

נעליים צבאיות הן המקרה הקשה ביותר: הן גבוהות, סגורות, עשויות מחומרים עבים, ננעלות שעות ברצף ולפעמים גם כמה ימים בשטח. אי אפשר לכבס אותן במכונה, ולכן מניעה חשובה כאן יותר מכל דבר אחר.

שגרה שעובדת: בכל הזדמנות מוציאים את המדרסים לאוורור. בסוף כל יום מחליפים לגרביים נקיות ויבשות, ומאווררים את הנעליים עם השרוכים פתוחים והלשונית משוכה החוצה. מי שיכול להחזיק שני זוגות ולהחליף ביניהם נותן לכל זוג לפחות יום שלם להתייבש. ביציאה הביתה זה הזמן לנקות את הבטנה ביד, למלא בעיתון ולתת לנעליים יומיים של ייבוש מלא.

הגרב חשובה כאן במיוחד. גרב צבאית עם סיבים אנטי-בקטריאליים מצמצמת את כמות החיידקים שעוברת לנעל, וריפוד בעקב, בבוהן ובאזור הקנה מצמצם גם שפשופים. בגרביים שבהן סיבי הנחושת מוטמעים בתוך הבד, ההגנה נשמרת לאורך כביסות רבות ולא נשטפת כמו ציפוי.

לא נועלים את אותו זוג יומיים ברצף. נעל צריכה בדרך כלל 24-48 שעות כדי להתייבש לגמרי מבפנים.

תמיד נועלים עם גרביים, גם בנעלי קיץ וסניקרס. לנעליים נמוכות יש גרביים נסתרות שלא רואים מחוץ לנעל.

מחליפים גרביים כל יום, ובימים חמים או באימון גם באמצע היום.

בוחרים גרביים שמרחיקות לחות מהעור ומגבילות התרבות חיידקים, ולא גרביים סינתטיות אטומות.

שוטפים ומייבשים את כפות הרגליים היטב, כולל בין האצבעות, לפני שנועלים נעליים.